עליות וירידות במצב הרוח הן עניין שכיח אצל רוב האנשים. הרגשות שלנו נוסעות ברכבת הרים ועל פי רוב אין איזון. אבל מה קורה כשתחושת הבאסה נמשכת לאורך זמן? האם יש משהו שגורם לנו לטוב זמני ואז משתלטת עלינו שוב תחושת העצבות והדכדוך? איך אפשר לנהל חיים תקינים כשאנחנו חיים בתוך עצבות מתמשכת?
כשאנחנו בתקופת עצבות מתמשכת אנחנו ממגנטים אלינו צרות, על זה נאמר: צרות באות בצרורות.
הסיבה העיקרית לעצבות שלנו לירידות התלולות במצב הרוח היא שמישהו מדכא אותנו, קם נגדנו או מפחית מהערך שלנו ומוריד אותנו. יש את החבר הטוב הזה שיאמר לך: "חבל על הזמן וההשקעה שלך, זה לא יעבוד לך". אותו חבר מוריד אותך אנרגטית ומונע ממך לפתח את העסק שלך. אין איך ליפות או להסתיר את זה, זה קיים.
מעניין לגלות שהדיכוי מגיע דווקא מאנשים שאוהבים אותנו ועל פי רוב הם גם הקרובים אלינו ביותר. זו יכולה להיות אמא שרוצה שהבן שלה ילך בדרך החיים שהיא בחרה ושהובילה אותה עד הלום. בחרה במקצוע מכובד ששירת אותה כל החיים והתאים לרוח התקופה. הוא, הבן רוצה לצורך הדוגמה לפתוח עסק בתחום הדיגיטל, להיות משווק דיגיטלי או בונה אתרים, לכן מה שהאמא אומרת זה דיכוי וזה לא משנה שיש לה אך ורק כוונות טובות.
נניח שרונית רוצה ללמוד עיצוב פנים, שנים היא קוראת מגזינים בתחום ומרחיבה את אופקיה. היא מספרת לחברה הכי טובה שלה על הכיוון. החברה לכאורה מפרגנת, ואומרת לה: "וואו כל הכבוד על האומץ ועל היוזמה, אבל יש רק משהו אחד שאני רוצה לומר לך, ושוב, זה רק בגלל שאת חשובה לי: לימודי עיצוב פנים נועדו רק למוכשרים ביותר, את עלולה להתאכזב, רק מעטים מצליחים לשרוד אולי כדאי לך לשקול משהו אחר." החברה של רונית הורידה אותה. איך היא יודעת איזה פוטנציאל גלום בה? רונית עדיין לא גילתה מה היא מסוגלת לעשות, ולאן היא מסוגלת למתוח את היכולות שלה, אז איך היא יודעת?
חוסר פירגון מסביב גורם לדיכוי. הבן אדם האחר הוא לכאורה חבר שלך, לבבי וחברי, אבל מאחורי המסכה הזאת הוא בעצם נגדך. משפט כמו: "מה את מבזבזת את הזמן?" זה דיכוי. אנשים שלא מפרגנים חשים איום מהרצון שלכם להתקדם, כי הם פוחדים שאתם תתעלו עליהם. ותצליחו יותר.
אותה חברה שכביכול מנסה לעזור, לא מודעת לכך שהדברים שהיא אומרת פוגעניים, זה הכי גרוע, שלא יודעים מה עושים. זה גם דיכוי, כי הערות כאלה פוגעות במוטיבציה של ללכת להגשים את החלומות שלנו. לפעמים כשאין ברירה צריך להתנתק מאנשים. כדי לגדול עסקית ורגשית צריך להפסיק קשר שפחות מתאים, כשזה מגיע לאנשים הקרובים אלינו ביותר זה המוצא האחרון וכפי שהזכרנו קודם, אלה שהכי קרובים אלינו הם אלה שיש להם הכי הרבה השפעה עלינו. כדי לשנות את המצב צריך לעשות משהו ולא להישאר קורבן. אני מחליט שאני יוצר את המצב, אני עושה משהו עם הסיטואציה הזאת, אני על זה, לא מתחת לזה, אני לוקח אחריות על המצב, זו הדרך לצאת מזה. ואז מה שנעשה זה נפסיק לדבר על נושאים שגורמים לאנטגוניזם ונתחיל לייצר דרכים טובות ומזג האויר נוח. נעדיף לדבר על נושאים שלא גורמים לחיכוך, נושאים ברומו של עולם. לא נסכים לריב ולהיכנס לחיכוכים כי הדרך להתגבר על דיכוי היא תקשורת, פשוט לדבר.
לסיום, כל כך הרבה שליליות יש בחוץ, אנשים, מקומות, אירועים. אל תתנו לשום דבר לעכב אתכם או לפגוע באנרגיה שלכם מלהגשים את החלומות שלכם.
ספינה לא טובעת כשהמים מקיפים אותה, ספינה טובעת כשהמים חודרים לתוכה.
אל תתנו לדברים חיצונים ושלילים לחדור אל הנפש שלכם ולהטביע אתכם.
העבודה העצמית היא יומיומית אבל היא סופר משתלמת
